אייבי נתן, נולד בפרס ב-1927, גדל ולמד במומביי שבהודו. ב-1948 התנדב כטייס במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) לסייע במלחמת העצמאות ומאז נותר בישראל. בשנות החמישים היה טייס באל-על ובתחילת שנות השישים הקים במרכז ת"א, את מסעדת "קליפורניה", שהפכה לצד "כסית" למרכז לבוהמה התל-אביבית.

ב-1965 התמודד בבחירות לכנסת והפסיד, אבל הבטיח שאם יזכה לתמיכה ציבורית יטוס עם מסר של שלום למצריים שבאותה תקופה היתה מדינת אויב. ב-28 בפברואר 1966 מימש את הבטחתו וכעבור יומיים חזר בשלום עם תווית של "פעיל שלום" בעיני אחדים, ורודף פירסום בעיני אחרים. טיסה זו שינתה את מסלול חייו, ובעקבותיה יצא למסע פרטי באירופה, ארה"ב ורוסיה לקידום השלום במזרח התיכון. מנהיגים רבים סירבו להפגש עם "הגימיק" אבל היו שהתיחסו אליו ברצינות בהם האפיפיור, ואנשי תרבות ורוח רבים. עם שובו לישראל החליט להקדיש את הונו ואונו לקידום השלום ולסיוע הומניטרי לנזקקים.

במשך יותר משלושים שנה פעל לקידום רעיונותיו. בעזרת ארגונים בין לאומיים אסף כספים והקים מחנות לפליטים מאסונות כגון רעידות אדמה, בצורת ומלחמות בדרום אמריקה, אפריקה קמבודיה ועוד. בישראל סייע לארגונים רבים בהם האגודה למלחמה בסרטן, אילן, יד שרה וקרן שיבה טובה. ב-1967 החל בהקמת תחנת רדיו לקידום השלום במזרח התיכון. מ-1973 ועד אוקטובר 1993 שידרה תחנת הרדיו "קול השלום" ממימיי הים התיכון מסרים של אהבה ושלום. אייבי כחסיד של מהטמה גנדי דגל במאבק לא אלים, והשתמש בשביתות רעב כאמצעי למחאה פוליטית ולקידום רעיונותיו. בין השנים 1989 ל- 1992 ניהל מאבק עיקש נגד החוק האוסר מפגשים עם האויב, ונפגש עם ראשי ארגוני הטירור בהם יאסר ערפאת. בעקבות המפגשים נשפט וישב פעמיים בכלא בישראל.

ב-1993 לאחר חתימת הסכמי אוסלו הטביע את ספינתו והמשיך במבצעים הומניטריים בעיקר באפריקה ובנסיונות לקידום הקמת כפר לגמילה מסמים בנגב. ב-1997 נסע לארה"ב לכתוב את זכרונותיו ולקה בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית.

אייבי נתן הלך לעולמו ב-27 באוגוסט 2008.

לראש הדף